חיים רגב נ' חברת פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ

פסק דין

פסק דין

1.לפנינו תביעה שהגיש התובע כנגד הנתבעות 1 עד 3 (להלן: "הנתבעות") לתשלום הפרשי פיצויי פיטורים וזכויות נוספות, הנובעות מתקופת עבודתו אצל הנתבעות או מי מהן.

יצוין, כי התביעה במקור הוגשה כנגד הנתבעת 1 (להלן: "הנתבעת") בלבד, ובדיון המוקדם, מיום 6.11.07, בפני כב' השופטת שרה מאירי, צורפו בהסכמה הנתבעות 2 ו-3, כאשר הוסכם כי כתב ההגנה והתצהירים שהוגשו מטעם הנתבעת,ייראו כמוגשים אף מטעם הנתבעות2 ו-3.

הרקע העובדתי:

2.ביום 18.1.96 החל התובע את עבודתו בנתבעות 2 ו-3 בתפקיד משנה למנכ"ל. ביום 22.10.96 מונה לתפקיד מנכ"ל הנתבעות 2 ו-3.

תנאי עבודתו של התובע הוסדרו בחוזה העבודה מיום 18.1.96 (להלן: "חוזה העבודה"), אשר עודכן בתוספת לחוזה העבודה מיום 6.4.98 (להלן: "תוספת מיום 6.4.98"), ובתוספת לחוזה העבודה מיום 3.11.02 (להלן: "תוספת מיום 3.11.02"). ההסכמים הנ"ל הסדירו את תנאי העסקתו של התובע לתקופות קצובות, כאשר בהתאם לתוספת מיום 3.11.02, תקופת העבודה של התובע בנתבעות 2 ו-3 הוארכה עד ליום 28.2.06.

3.הנתבעות 2 ו-3 שימשו כחברות בנות של חברת האם- הנתבעת, עת פעלה בשמה הקודם: "אגיס תעשיות (1983) בע"מ"- חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בבורסה לניירות ערך.

4.בתחילת שנת 2003 שונה תפקידו של התובע ממנכ"ל הנתבעות 2 ו-3 לתפקיד יו"ר דירקטוריון הנתבעת 3 (להלן: "הנתבעת 3" ו/או "קרליין" ו/או "קרליין-נקה"). באשר לנסיבות שינוי התפקיד, יורחב בהמשך פסק הדין.

5.בשנת 2005 רכשה חברת פריגו מארה"ב את הנתבעת כולל כל החברות הבנות הקשורות בה. בעקבות הרכישה, ביום 26.7.05 שונה שמה של הנתבעת לשמה דהיום- "פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ".

6.ביום 4.5.05 נמסר לתובע מכתב פיטורין המודיע לו כי יחסי עובד מעביד יסתיימו עם תום תקופת החוזה- ביום 28.2.06, והחוזה עימו לא יחודש.

עוד צוין במכתב הפיטורין, כי הנתבעות 2-3 מוותרות על עבודתו בפועל עד תום תקופת החוזה המוסכמת.

טענות הצדדים:

7. טענות התובע:

א.לעניין זהות המעביד, אומנם מבחינה פורמאלית היה התובע עובד של הנתבעות 2 ו-3 בלבד, אך מבחינה מהותית היה התובע עובד של הנתבעת לכל דבר ועניין. התובע שימש בפועל כמנכ"ל של חטיבת מוצרי הצריכה של הנתבעת. לאור זאת, על הנתבעות כולן, ביחד ולחוד, מוטלת האחריות באשר לתקופת עבודתו.

ב.לקראת סוף שנת 2002, הוחלט בנתבעת על מיזוג חברת "נאש תמרוקים (1992) בע"מ" (להלן: "נאש תמרוקים") לתוך הנתבעת 3. בעקבות כך, הוצע לתובע להתמנות לתפקיד יו"ר דירקטוריון הנתבעת 3. לאחר מאמצי שכנוע של מנכ"ל הנתבעת דאז, מר גיל ביאנקו, נאות התובע לבסוף לסיים תפקידו כמנכ"ל ולהתמנות לתפקיד יו"ר דירקטוריון הנתבעת 3.

עם זאת, נתברר לתובע כי הוא הולך שולל ע"י הנתבעת ולמעשה לא מונה כלל לתפקיד היו"ר ומצא עצמו ללא הגדרת תפקיד רשמי וללא סמכויות של ממש. התובע נוטרל מהליך קבלת ההחלטות, גישתו למקורות המידע נחסמה, שמו הוסר מרשימת המוזמנים לישיבות ההנהלה, דו"חות שוטפים לא הועברו אליו ומשרדו אף הוצא מחוץ לבניין בו עבד כל השנים. כבודו נרמס והוא מצא עצמו כ"עני בפתח" בניסיון לקבל לידיו את הסמכויות להן זכאי על פי ההתחייבויות כלפיו. כמו כן, התובע ניסה להזהיר את הנתבעת על כך שהמנכ"ל שהחליפו בתפקידו מתנהל בצורה פגומה שתגרום נזקים ולירידה ברווחים, אך הנתבעת בחרה להתעלם מאזהרותיו. הנתבעת המשיכה לעשות שימוש לצרכיה השונים בשמו ובתוארו אך מנעה ממנו למעשה כל אפשרות לעבוד בפועל.

לאור הפגיעה הקשה בכבודו, ההתעמרות בו, והנישול מתפקידו שנעשה במרמה, זכאי התובע לפיצוי בגין נזק לא ממוני בסכום השווה בערכו לשישה חודשי עבודה.

ג.בהתאם לסעיף 7 לחוזה העבודה, בצירוף האמור בסעיף 13 לתוספת מיום 6.4.98, והאמור בסעיף 9 לתוספת מיום 3.11.02, זכאי התובע לפיצוי פיטורים כפולים המחושבים על בסיס 14 משכורות לשנה. הנתבעות שילמו לתובע פיצויי פיטורים בחסר ועל כן זכאי התובע ליתרת פיצוי פיטורים בסך 100,270.2 ₪ וכן לפיצויי הלנת פיצויי פיטורים.

ד.פיצויי הפיטורים החלקיים שהועברו לתובע, שולמו באיחור ניכר- רק לאחר למעלה מחודשיים וחצי לאחר פיטוריו.